החלטה בתיק ע"א 17111-07-12

1. לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, על פסק דינו של בית משפט שלום ברחובות (כב' הש' שמולביץ'), מיום 4.5.12, בת"א 4150/04 ובת"א 2754/06, אשר דחה את תביעת המבקשים לבטל את הסכם המכר שנחתם עם המשיב 1 וכן לפצותם בגין הנזק שנגרם לציוד אשר היה בנכס, ובגין עגמת נפש.

2. בבקשתם טענו המבקשים כי הם חסרי אמצעים וכי נדרש להם זמן לגיוס כסף למימון ההוצאות וכן למציאת עו"ד אשר יטפל בערעור. התבקשה הארכת מועד של 3 חודשים להגשת הערעור.

הבקשה הוגשה ביום 9.7.12 ועד היום טרם הוגש הערעור.

3. המשיבים מתנגדים לבקשה.

המשיב 1 טען הבקשה הוגשה באיחור וללא כל טעמים, וכי הבקשה אינה ערוכה כדין ואינה כוללת תצהיר. עוד נטען כי המבקשים לא שילמו את הוצאות המשפט בהליך בבית משפט קמא, וכן כי סיכויי הערעור אפסיים.

המשיבים 2-3 הגישו תגובה ארוכה. בקליפת האגוז טענו כי יש לדחות את הבקשה על הסף מאחר והמבקשים לא ביצעו המצאה כדין, וכי הם הפרו את תקנות סדר הדין האזרחי. כמו כן נטען כי הבקשה שהוגשה היא סתמית, נעדרת תצהיר, ונעדרת טעמים מיוחדים שיירשמו להארכת המועד.

4. המועד להגשת ערעור בזכות על פסק דין של בית משפט הוא 45 יום ממתן פסק הדין, אם ניתן במעמד הצדדים, או 45 יום מהיום שהומצא לצדדים.

פסק הדין של בית משפט קמא ניתן ביום 4.5.12. המבקשים לא ציינו בבקשתם מתי פסק הדין הומצא לידם, בעוד שהבקשה להארכת מועד הוגשה לבית המשפט ביום 9.7.12, דהיינו 66 ימים לאחר מתן פסק הדין.

5. תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 קובעת כי בית המשפט רשאי להאריך מועד שנקבע בחיקוק - אולם זאת רק בהתקיים "טעמים מיוחדים שיירשמו".

6. שני שיקולים עיקריים ניצבים בפני בית המשפט עת בוחן הוא בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. השיקול האחד הוא הנסיבות שגרמו לאיחור, והשני הוא סיכויי ההליך.

7. ככל שהאיחור ארוך יותר, ייטה בית המשפט לסרב לבקשה להארכת מועד, הגם שאף כאשר מדובר באיחור קל, לא תינתן הארכת מועד כדבר שבשגרה, אלא אם הוכיח המבקש קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים מתן ארכה [בש"א 5636/06 נשר נ' גפן (23.8.06)].

עוד נקבע בפסק הדין הנ"ל כך:

"טעמים מיוחדים כאמור ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן אורכה להגשתו. יודגש כי אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על פי מכלול נסיבות העניין".

ואכן, סיכויי ההליך לגביו מתבקשת הארכה מהווים טעם חשוב שיש לו משקל נכבד במסגרת השיקולים הנשקלים טרם ההכרעה בבקשת הארכה [ר' למשל בע"מ 1406/12 פלוני נ' פלונית (20.3.12)].

8. לאחר בחינת הדברים, לא מצאתי לנכון לקבל את הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן.

9. המבקשים לא ציינו מתי קיבלו לידם את פסק הדין, ולפיכך לא ניתן לדעת מהו המועד המדויק בו היה עליהם להגיש את הערעור. גם בתגובות הרבות שהוגשו על ידם לאחר הבקשה הראשונית, בחרו המבקשים לא לציין את המועד.

10. כמו כן, הבקשה שהוגשה היא לקונית, קצרה ואינה מעלה טעמים מיוחדים בגינם יש לאפשר למבקשים את הארכת המועד. לבקשה צורפו מסמכים רבים, ללא הסבר, ואין זה ברור כיצד יכולים הם להיות למבקשים לעזר לתמיכת בקשתם להארכת המועד.

אם לא די בכך, הרי לבקשה כלל לא צורף תצהיר לתמיכה בעובדות הנטענות בה.

11. המבקשים אף לא טענו לעניין סיכויי הערעור, או על איזה קביעות של בית המשפט הם מעוניינים לערעור. על פניו, ומבלי לקבוע מסמרות, לא נראה כי סיכויי הערעור טובים במקרה זה.